בישראל חיים למעלה מ-1.15 מיליון אזרחים ותיקים (גמלאים) מגיל 65 ומעלה. מדי שנה יוצאים לפנסיה כ-85 אלף אזרחים ותיקים. החברה הישראלית מתייחסת לאזרחים הוותיקים כקבוצת גיל אחת בשם "הגיל השלישי". לעומת זאת, בעולם המערבי נהוג להבחין בין שתי קבוצות גיל – הגיל השלישי והגיל הרביעי, כאשר הגיל השלישי הוא בעל יכולת תפקודית, והגיל הרביעי זקוק לשירותי תמיכה מהמדינה.

בישראל, התקבעה התפיסה לפיה תפקידה של המדינה הוא להעניק שירותים לאזרחים הוותיקים בתחומי חיים שונים, ובראשם בריאות, רווחה ופנאי. רבים רואים בקבוצת אוכלוסייה זו סוג של נטל על החברה ולא כנכס.

בעינינו, יש להתייחס אל אוכלוסיית הגיל השלישי כנכס העשוי לתרום לקידומה של החברה, וזאת בשל ניסיון חייו של הגמלאי, מקצועיותו, תבונתו וזמנו הפנוי.

לצד אתגר זה, הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל מתמודדת עם אתגרים שונים – חברתיים, ביטחוניים, כלכליים, תחבורתיים, בריאותיים ועוד. מאז ה-7 באוקטובר, הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, בצפון ובדרום, חווה את הפערים הללו בעצימות הולכת וגוברת.

ייחודיות המיזם היא בהנעת מתנדבים בני הגיל השלישי לגור ביישובי הפריפריה החברתית והגאוגרפית ולפעול בהם, תוך התאמת התנדבותם לצרכי החברה ברשות המקומית.