האתר ע"ש מרים יחיאלי

מזונות אישה וילדים

החובה המוטלת על הבעל לדאוג לפרנסת אשתו מופיעה עוד בכתובה הניתנת מתחת לחופה. חובה זו נקראת מזונות אישה.

היקף מזונות האישה משולמים באופן שנועד לשמר את רמת חייה של האישה בהתאם לכלל: "עולה עימו ואינה יורדת". כלומר, על הבעל לדאוג לרמת החיים לה הורגלה אשתו בעת חייהם המשותפים. ואולם היא "עולה עימו אך אינה יורדת עימו", כלומר גם אם מצבו הכלכלי של הבעל הורע, אשתו עדיין זכאית למזונות ברמה להם היתה רגילה במהלך נישואיהם.

מזונות האישה משולמים לאישה על ידי בעלה בתוך תקופת הנישואין כל עוד בני הזוג נשואים וחיובם פוקע בעת גרושי הצדדים, כלומר במתן הגט.

תביעת המזונות תוגש על ידי האישה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לבחירתה. במידה והתביעה מוגשת על ידי הבעל היא תידון בבית הדין הרבני רק אם נכרכה על ידי הבעל לתביעת הגירושין (וזאת לפני שהאישה הגישה תביעה מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה(

גובה המזונות נקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של הבעל ורמת החיים בה הוא חי, תוך התחשבות ברכושו, הכנסותיו וכן כושר השתכרותו (הנוכחי והפוטנציאלי)

מזונות האישה כוללים את כל צרכיה, כגון: שכ"ד/ משכנתא, הוצאות אחזקת הבית, מזון, ביגוד, הנעלה, הוצאות רפואיות, וכדו'.

הכנסות האישה מקוזזות ממזונותיה- בהתאם לכלל "מעשה ידיה כנגד מזונותיה" ואולם בעל אינו יכול להכריח את אשתו לצאת לעבוד ובכך לפטור את עצמו מחובת תשלום מזונות כלפיה.

למעשה, אין חשיבות לפוטנציאל השתכרותה של האישה או לסירובה של אישה לצאת ולעבוד והדבר לא יפגע, על פי רוב, בזכאותה לקבלת מזונות אישה.

קיימות עילות להפסקת המזונות או לשלילתם מידי האישה כגון: בגידה, מרידה, עזיבת הבית, סירוב לגט וכדו.'

מזונות ילדים

בהתאם לחוק במדינת ישראל אדם חייב במזונות ילדיו בהתאם לדין האישי החל עליו. הדין האישי של יהודים הינו ההלכה והמשפט העברי, כאשר על פיהם חלה על האב חובה אבסולוטית לתשלום מזונות ילדיו עד גיל 15.

אין משמעות ליכולתו הכלכלית של האב, לעניין זה, והחובה הינה אף אם אין בידו לפרנסם.

קיים מדרג לעניין החיוב במזונות, לפיו:

  • ילדים עד גיל 6 ("קטני קטנים")- החיוב הינו חיוב אבסולוטי מוחלט על האב מדין תורה.
  • מגיל 6 ועד גיל 15- חיוב בהתאם לתקנת הרבנות הראשית, לפיה האב ממשיך לשאת במזונות ילדיו עד גיל 15.
  • מגיל 15 ועד גיל 18 ו/או סיום התיכון– ההורים חולקים ביניהם את הנשיאה בהוצאות הילדים בהתאם להכנסות כל אחד מהם.
  • מגיל 18 ואילך- חיוב על שני ההורים על פי ס' 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות): אם יש בידי ההורים לספק צרכיהם וצרכי ילדיהם הקטנים, והילד, למרות מאמציו, לא יכול לספק את צרכיו. לפיכך נקבע, כי הורים חייבים במזונות ילדיהם במהלך שרות חובה בצה"ל, 1/3 מהמזונות עד אז (וכן גם בתקופה שמסיום הלימודים ועד הצבא) ו-2/3 מהמזונות ללומדים בכיתות י"ג ו- י"ד.

היקף החיוב המוטל על האב הינו ביחס לצרכים ההכרחיים של הילדים, מ-2 היבטים: הצרכים ההכרחיים של כל קטין והצרכים ההכרחיים של הקטין הספציפי שלפנינו, כגון: הוצאות רפואיות מיוחדות.

הפסיקה מכירה בכך שילדים להורים אמידים יזכו למזונות ביד רחבה יותר, בעוד שילדים להורים מיעוטי אמצעים מזונותיהם יהיו נמוכים יותר. יחד עם זאת, הפסיקה הגדירה סכום מינימאלי אשר אין לפסוק למטה ממנו ואינו מצריך הוכחת הצרכים.

הצרכים הנכללים במזונות הילדים הינם:

  • הוצאות אישיות: בגדים, הנעלה, חינוך, בריאות.
  • הוצאות כלליות: חלקם של הילדים במזון, במדור (שכ"ד, משכנתא), בהוצאות אחזקת הבית (מים, חשמל, טלפון, ארנונה, גז) וכו'.
  • הוצאות מיוחדות, אשר יחולקו בין שני ההורים, כגון: שיעורי עזר, חוגים, פסיכולוג, טיפולים רפואיים מיוחדים.

חשוב לזכור כי תשלום דמי המזונות לא מותנה בפגישה עם הילדים, ולכן גם אב שאינו מתראה עם ילדיו חייב בתשלום מזונות עבורם. גם במקרים בהם האב מובטל- עדיין חלה עליו חובה בתשלום מזונות מינימאליים לילדיו.

במידה והאב חדל מלשלם עבור ילדיו את דמי המזונות- רשאים הילדים לתבוע באמצעות אימם את דמי המזונות מלשכת הוצאה לפועל, בכדי לפעול לתשלום החיוב על ידי האב.

גובה המזונות הנפסק על ידי בית המשפט ניתן לשינוי , ואולם השינוי צריך שיהיה "שינוי נסיבות מהותי" בלבד המצדיק את הגדלת/ הקטנת דמי המזונות, ובהתאם להוכחתו ניתן יהיה להגדיל או להקטין את גובה המזונות שנפסק.

גם מזונות שנקבעו בהתאם להסכם גירושין שערכו ביניהם ההורים ואשר אושר על ידי בית המשפט, ניתנים לשינוי והילד אינו כבול בהסכם המזונות שערכו הוריו ויכול לתבוע את הגדלתם.

לקביעת גובה מזונות ילדים השלכות מעשיות ורגשיות שונות. כך, למשל, קביעת המזונות קובעת את גובה ההכנסה הפנויה שתיוותר בידי כל אחד מבני הזוג, ובכך את רמת חייו וחיי ילדיו לאחר הפרידה.

האמור לעיל הינו תאור כללי ואינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עו"ד מקצועי, בכל מקרה ספציפי.